"לאט לאט, מהר מהר"

זה המוטו שמנחה אותי ואת העשייה שלי מזה שנים, והוא משקף את מה שאני מאמינה בו יותר מהכל: כאשר אנחנו מתחילים לפעול, גם אם בצעדים קטנים, זאת הופכת להיות בפועל הדרך הקצרה ביותר, המהירה ביותר והמוצלחת ביותר להשיג את מה שאנחנו רוצים. כשאנחנו במירוץ לעבר היעדים שלנו, או שאנחנו מתפנים אליהם רק כש"שורף לנו מתחת לאף" – אנחנו גם לא משיגים את היעדים שלנו, וגם לא מצליחים לשמר הצלחות לאורך זמן.

אבל כשאנחנו מקבלים החלטה לא להישאר במקום, לא להפנות את הלחי השנייה ולא להטמין את הראש בחול – עצם ההחלטה לא מחייבת אותנו לשינוי דרסטי מדי או לריצה מהירה מדי – כי אז מגיח הייאוש בכל פעם שמשהו לא עובד, או השחיקה כשאנחנו "שורפים את המצברים" מהר מדי. שינוי הוא דרך, והדרך היא זו שהופכת את היעדים לאפשריים.

כשאנחנו מתרכזים בדרך, אנחנו באמת משתנים, אבל אנחנו מצליחים ליהנות ממנה, לללמוד לאורכה וגם לראות את כל השותפים שיש לנו למטרות שאנחנו רוצים להשיג. כשאנחנו רצים אל עבר היעד, אנחנו עלולים לעשות את זה לבד, וכשאנחנו לבד – רוב הסיכויים שלא נגיע ליעדים שלנו מלכתחילה.

כל השותפים היקרים שלי לדרך, בין אם לקוחות ובין אם חברים (ובין אם גם וגם) – מכירים את העקרונות שמנצחים אותי להצלחה, למצויינות ולהגשמה:
 1. החלטה = בחירה: ללא בחירה אמיתית ביעדים שאנחנו רוצים להשיג (ולא רק "צריכים להשיג" כי מישהו / משהו חיצוני) לא נתמיד בעבודה הנדרשת לטובת ההצלחה שלנו
2. בחירה = דרך: כשאנחנו בוחרים את היעד, אנחנו גם בוחרים את הדרך להשגתו, ויודעים שרוב העבודה היא ההתמדה וההתמסרות לאורכה
3. דרך = הצלחה: הצלחה לא משיגים ביום אחד, ולהצלחה פנים רבות ממה שאנחנו מסוגלים לדמיין כשאנחנו יוצאים לדרך. ההתמדה בדרך, ההתגמשות וקבלת ההחלטות תוך כדי תנועה ושיפור מתמיד- היא ההצלחה הראויה ביותר, והיא זו שהופכת את השגת היעד לאפשרית מלכתחילה.

"מנהיג הוא אדם שיודע את הדרך,
הולך בה ומראה אותה לאחרים"
(ג'ון ס. מקסוול)